שלישי
י"א אייר התשפ"ו
שלישי
י"א אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

139. גדר (א)

מִצְוָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת גָּדֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי", וּפֵרְשׁוּ חז"ל 'עָשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי'. וְכָל אָדָם לְפִי עִנְיָנוֹ וּלְפִי מַה שֶׁיִּצְרוֹ תּוֹקְפוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גָּדֵר בְּעַצְמוֹ וְלֶאֱסוֹר עָלָיו אֶת הַמֻּתָּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְהַתִּיר אֶת הֶאָסוּר.

וְיִגְדֹּר גָּדֵר בְּעַצְמוֹ בִּקְנָס מָמוֹן עַל כָּל פַּעַם שֶׁיַּעֲבֹר עַל גְּדֵרוֹ, אוֹ יִגְדֹּר עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית אוֹ בְּאֵיזֶה סִגּוּף וְכַדּוֹמֶה, כַּאֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת.

וַאֲשֶׁר אֶחֱזֶה גָּדֵר גָּדוֹל לְאֹרַח חַיִּים לְמַעַן סוּר מִשְּׁאוֹל, מָצָאתִי דָּבָר אֶחָד טוֹב, קַח לְךָ נְיָר אֶחָד, וּכְתוֹב עָלָיו בְּזֶה הַלָּשׁוֹן 'הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי בְּלִי נֶדֶר, עַד חֹדֶשׁ יָמִים, לִקְרֹא אֶת כָּל הַכָּתוּב כָּאן פַּעַם אַחַת בְּכָל יוֹם, חֹק וְלֹא יַעֲבוֹר, וְאִם אֶעֱבוֹר – אֶתֵּן עַל כָּל יוֹם שֶׁקֶל כֶּסֶף קְנָס לִצְדָקָה', וְכָךְ תִקְרָא בְּכָל יוֹם, 'בֶּן אָדָם, בֶּן אָדָם, זְכוֹר אֶת בּוֹרַאֲךָ, זְכוֹר כִּי אַתָּה יְהוּדִי, זְכוֹר כִּי יֵשׁ שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים וְעֹנֶשׁ רַע וָמָר לָרְשָׁעִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. בֶּן אָדָם, בֶּן אָדָם, הִתְחַזֵּק וְהִתְאַמֵּץ נֶגֶד יִצְרְךָ, כִּי כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ הָאִישׁ, יַעֲשֶׂה. הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה, וּלְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא [-לְפִי גֹּדֶל הַצַּעַר, גֹּדֶל הַשָּׂכָר]. כָּל עָמָל אָדָם לְפִיהוּ, שְׁמֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְסָפֵק אִסּוּר, וּמֵאֲכִילָה גַּסָּה, וּמִדִּבּוּרִים אֲסוּרִים, וַאֲפִילוּ מִדְּבָרִים בְּטֵלִים, דִּכְתִיב 'הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם'. תוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב, וּכְנֶגֶד זֶה נֶאֱמַר עַל הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים, עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. נַכִּיר מִעוּט עֶרְכֵּנוּ וְקֹצֶר הַשָּׂגָתֵנוּ וְעֹצֶם חַטֹּאתֵינוּ, וְנִהְיֶה שְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים וּנְקַיֵּם 'וְחַטֹּאתֵינוּ נֶגְדֵּנוּ תָּמִיד', וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִנָּצֵל מֵרָעוֹת רַבּוֹת, מִכַּעַס וּמִמַּחְלֹקֶת וְכַדּוֹמֶה. שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וַאֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵיךְ יִמְלָאֵנִי לִבִּי לַעֲבוֹר עַל רְצוֹן מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא, אָיוֹם וְנוֹרָא, וּלְהַכְעִיסוֹ עַל פָּנָיו, וְלַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינָיו בְּפָנָיו'.

https://2halachot.org/halacha/282-מתיקות