"יסורים ממרקים עוונותיו של אדם", ואם הוא חכם, אינו ממתין עד שישלח הקב"ה עליו יסורים, כי אם מקבל מעצמו יסורים על ידי עסק התורה, במיעוט תענוג והתמדת הלימוד, ועולה של תורה שהיא מתשת כוחו. וירויח בזה, שגם היסורים עצמם יחשבו לו למצוה, לבד סגולתם שממרקים עוונותיו, שזה היה גם אם הקב"ה שולח עליו יסורים אחרים. (רוח חיים ו, ו)
תפריט
תפריט
שלישי
י"א אייר התשפ"ו
