כתוב בתורה (שמות כג יא) "והשביעית תשמטנה ונטשתה", וזו מצות עשה על בעל השדה להפקיר את כל גידולי השדה בשנה השביעית לכל מי שירצה ליטלם, ואסור לו לנעול את השדה או הפרדס כדי שלא יוכלו להכנס. אמנם, מותר לו למנוע גויים או בעלי חיים מלהכנס לשדה ולהשחיתה.
[הפוסקים נחלקו האם גם במקרה שלא הפקיר – כל פירות השדה מופקרים מאליהם, בגזירת התורה, או שאם לא הפקירם, אינם מופקרים].
