א. עירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה, בין אם היה הקילוח רצוף מהכלי ראשון ובין אם נפסק הקילוח ולא היה רצוף מהכלי ראשון, [כלומר, כשהגיע למטה לא היה מחובר אל הכלי שנשפך ממנו]. ושיעור 'כדי קליפה' הוא קליפה גסה קצת שיכולה להינטל כולה כאחד לאחר שקילפוה.
וכן אם נשפך חלב חם מכלי ראשון על בשר צונן או על כלי בשרי צונן, הכלי או הבשר נאסרים כדי קליפה, וממילא הכלי צריך הגעלה והבשר צריך קליפה.
וכן אם נשפך רוטב בשר חם על מאכל צונן פרווה, הם נעשים בשריים כדי קליפה (וממילא הכלי יהיה בשרי עד שיגעילו אותו).
שים לב: אם נשפך חלב חם על ביצים צוננות או שנפלו ביצים חמות על בשר צונן, קליפת הביצים היא השיעור של 'כדי קליפה' והביצה נשארת פרווה.
שים לב: נשפך קפה חלבי על כלי בשר או על בשר צונן, אינו אוסר כלל [מלבד במקרים המפורטים לעיל סעיף ב' שנאסר כל הבשר אפילו בצונן], מפני שעירוי מכלי שני אינו אוסר כלל.
שים לב, טיפה בודדת שנפלה על כלי צונן, אינה אוסרת את הכלי.
