מפי השמועה: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל, ב). 'זוכה ורואה' לשון בינוני, כבר עתה, לא רק לעתיד לבוא.
זאת ידוע, שעל מת נגזר שישתכח מן הלב, ועל החי שסבורים שמת – אין מקלים תנחומים. לפי זה, המתאבל על ירושלים, מוכיח בזה שירושלים לא מתה בליבו, שאם לא כן לא יכול היה להתאבל עליה. המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, רצה לומר, את השמחה הזאת שירושלים אינה מתה – רואה תיכף ומיד, מלבד שיזכה לראות בשמחתה השלימה בעת שתבנה ותכונן בפועל, במהרה בימינו. (קהלת יעקב על התורה, לרבי יצחק רוטבארד, וילנא תרס, פרשת דברים)
