191 הנאה (ג)

בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַכָּבוֹד הַמְּדֻמֶּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד, שֶׁאִם זָכָה לְכָבוֹד – לֹא יֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ כְּלָל, שֶׁהֲרֵי כָּתַב בְּסֵפֶר הַחֲסִידִים שֶׁכָּל מַה שֶׁאָדָם נֶהֱנָה מִן הַכָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְנַכִּים לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו וּמִשְּׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְלָכֵן וַדַּאי שֶׁאֵין רָאוּי לִרְדֹּף אַחַר הַכָּבוֹד, שֶׁרָעָתוֹ רַבָּה, וּכְמַאֲמַר חז"ל שֶׁהַכָּבוֹד מוֹצִיא אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, וּבֶאֱמֶת שֶׁהוּא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְהָרוֹדֵף אַחֲרָיו – מֵרָעָה אֶל רָעָה יוֹצֵא, וְיִמְצָאוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְחַיָּיו אֵינָם חַיִּים, כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה וְיַבְחִין כָּל בַּר דַּעַת. וַאֲפִילוּ אִם הוּא בּוֹרֵחַ מֵהַכָּבוֹד וְהַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו, שֶׁכָּךְ הִיא הַדֶּרֶךְ, אָז יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי בְּמַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת לְבַל יַשִּׁיאֵנוּ יִצְרוֹ לֵהָנוֹת וְלִהְיוֹת לוֹ נַחַת רוּחַ מִן הַכָּבוֹד, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יִצְטַעֵר בְּחוֹשְׁבוֹ שֶׁאִם הָיוּ הַכֹּל יוֹדְעִים מֵחֲטָאָיו, וַדַּאי הָיוּ נִמְנָעִים מִלְּכַבְּדוֹ, וּמַה יַעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקוּדָה אִם יִרְאוּהוּ מְכַבְּדָיו שֶׁהוּא נִבְזֶה וְחָדַל אִישִׁים, הֲלֹא אָז יִשְׂבַּע קָלוֹן מִכָּבוֹד. כָּזֹאת וְכָזֹאת הָחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.