196. הגדה (א)

אָמְרוּ חז"ל שֶׁאֶחָד הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים דֶּרֶךְ סְגוּלָה לְכַלּוֹת פֶּשַׁע וְחַטָּאת, כַּאֲשֶׁר הֶחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּדִבְרֵי הַגָּדָה, וְאוֹמֵר אַחַר כָּךְ קַדִּישׁ, וְעוֹנִים אַחֲרָיו 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ', אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אָמְנָם בְּוַדַּאי שֶׁאֵין מְחִילָה זוֹ בָּאָה אֶלָּא אִם כֵּן יַקְדִּים הָאָדָם לְהִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר וִיקַבֵּל עָלָיו לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לַעֲבוֹר עֲבֵרוֹת, שֶׁאָז גַּם ה' נוֹשֵׂא עֲוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. וְאַף גַּם זֹאת צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שׁוֹמֵעַ הַדְּרָשָׁה בְּחִבָּה וְעוֹנֶה 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' בְּכַוָּנָה, אָז עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְיוֹצְרוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּזְכוּת הַקַּדִּיש שֶׁאוֹמְרִים לְאַחַר דִּבְרֵי הַגָּדָה. וְאַף שֶׁאֵין אִתָּנוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְכַוֵּן כָּרָאוּי, מִכָּל מָקוֹם מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וְגַם ה' יִתֵּן הַטּוֹב וִיצַוֶּה מְחִילָה. וְעַל כֵּן נָהֲגוּ בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל לוֹמַר אַחַר כָּל לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֶת דְּבַר הַהַגָּדָה 'רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת' וְכוּ', כְּדֵי לוֹמַר קַדִּישׁ עַל דִּבְרֵי הַגָּדָה.