תורה / מעלותיה
גם איש אחד מישראל לבד, רב כוחו, שבידו להעמיד ולקיים את כל העולמות והבריאה בכללה, על ידי עסקו והתבוננותו בתורה הקדושה לשמה. ולא עוד, אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו.
ואיך לא יתלהב לב האדם, בהעלותו על לבו ומתבונן בזה הענין הנורא, ותיפול עליו אימתה ופחד לבל יתרפה חס ושלום מעסק התורה הקדושה תמיד, כאשר יחשוב בלבבו אולי חס ושלום לעת כזאת העולם כולו, מקצה ועד קצהו, פנוי לגמרי מעסק התורה הקדושה, ובלתי עסקו והגיון לבו עתה בזה העת בתורה, היו נחרבים כל העולמות, וכרגע ספו תמו חס ושלום.
זו תורה, וזו שכרה, מרובה מאד אין להעריך, שהוא הנוטל שכר כולם, אחר שהוא אשר קיים והעמיד ברב כוחו את כל העולמות עתה, ועל כגון זה אמרו רבותינו ז"ל במשנה שכל אחד מישראל חייב לומר בשבילי נברא העולם. (נפש החיים ד, יא-יב)
