א. מצוות עשה לתת צדקה לעניים יהודיים, שנאמר 'פתוח תפתח את ידך לו', ונאמר 'וחי אחיך עמך'. (קצש"ע לד)
ב. נתינת הצדקה היא סימן לזרעו של אברהם אבינו, שנאמר 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו… לעשות צדקה'. וגדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר ' עֲשֹׂה צדקה ומשפט, נבחר לה' מִזָּבַח'. (שם)
