הלכות צדקה
א. כל אדם חייב ליתן צדקה כפי השגת ידו, ואפילו אינו יכול ליתן אלא דבר מועט לא ימנע את עצמו, כי המעט שנותן העני נחשב לפני ה' כמו הרבה שנותן העשיר. וכן אמרו חז"ל, נאמר בעולת בהמה 'ריח ניחוח', ובעולת עוף 'ריח ניחוח', ובמנחה 'ריח ניחוח', לומר לך, אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין לבו לאביו שבשמים. (קצש"ע לד)
ב. אבל כל מי שאין לו ממון אלא די פרנסתו, אינו חייב ליתן צדקה, כי פרנסת עצמו קודמת לכל אדם. (שם)
