כמה מיני יסורים הם, וכולם אהובים, כולם חביבים. לפי שאם ישב אדם כל ימיו בשלוה, אין מתכפר לו מעוונותיו כלום, אבל יסורים ממרקים עוונותיו של אדם. אבל צריך האדם לקבלם באהבה, ביודעו את גודל התועלת שבהם, שמכפרים עוונותיו, והתועלת הגדולה יותר, שעל ידי זה מנקה ומטהר את אשר פגם למעלה ועושה נחת רוח ליוצרו. הנה כי כן האיש הירא מעברות שבידו, וצר לו מאד ומר ממות על אשר פגם למעלה, יקל לו ויערב לו ויבוסם לו כל מיני יסורים הבאים עליו, לתקן את אשר עיוות ולטהר את אשר פגם, באהבתו את קונו, ובפרט כאשר יכיר האמת לאמיתו, שכל העולם הזה וטובותיו ורעותיו הבל הבלים, כצל עובר, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.
תפריט
תפריט
רביעי
ד' סיון התשפ"ו
