א. אסור ליתן מתנת חנם לגוי שאינו מכירו, שנאמר 'ולא תחנם', ודרשו חכמים שלא תתן להם מתנת חנם, אבל אם הוא מכירו, אין זו מתנת חנם, שבודאי גם הוא ישלם לו גמולו, או שכבר שילם לו, והרי זה כמו מכירה. (קצש"ע קס"ז).
ב. אסור לספר בשבחו של גוי, לומר 'כמה נאה גוי זה', וכל שכן שאסור לספר בשבח מעשיו, ואף דבר זה נלמד מהפסוק 'לא תחנם', שלא תתן להם חן. אבל אם מכוין בדבריו לשבח את הקב"ה שברא בריה נאה כזו, מותר. (שם)
