א. מוכר וקונה שסיכמו ביניהם על מכירת חפץ מסוים, ועדיין לא עשו קנין המועיל, אבל נתן הקונה חלק מהכסף, או שעשה סימן על החפץ שהוא מכור לאותו אדם, אם אחד מהם חוזר בו – לא נהג מנהג ישראל, ובית דין אומרים עליו 'מי שפרע מאנשי דור המבול וכו' הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו'. (קצש"ע ס"ב).
ב. וראוי לאדם לעמוד בדיבורו, אפילו אם לא נתן הקונה מעות כלל, ואפילו שלא עשו שום סימן על הדבר הנקנה, אם כבר סיכמו את המחיר ביניהם – אין ראוי לאחד מהם לחזור, ומי שחוזר בו הרי הוא 'מחוסר אמנה', ואין רוח חכמים נוחה ממנו, כי ראוי לאיש ישראל לעמוד בדיבורו. (שם)
