"אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין. לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין. יגעתי ומצאתי, תאמין". שלא יאמר האדם 'הואיל ויגעתי בתורה, הנה על פי הטבע מתחדד שכלי עד מאד, עד שאיני צריך כל ישוב הדעת לכל דבר הקשה, ובחכמתי כי נבונותי אשיג את התורה', כי זה אינו, כמו שאמר החכם מכל אדם "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין דעת ויראת ה' תמצא". רוצה לומר, אם תייגע באמת בתורה, אז תבין כי הדעת ויראת ה' שהשגת בלימודך הוא בגדר 'מציאה', ולא בחידוד שכלך וחכמתך השגת זאת. וזה אם יאמר לך אדם 'יגעתי' בתורה ומכל מקום 'ומצאתי', רצה לומר, שלא על ידי שכלי המחודד השגתי הדבר, רק שבזכות יגיעתי בתורה הקדושה המציא לי הקב"ה סייעתא דשמיא שאמצא את הפשט הצדק בתורה, זאת תאמין. אבל 'יגעתי ולא מצאתי', אם יאמר 'כיון שיגעתי אין התורה אצלי בגדר מציאה, כי אם בטבע שכלי שנתחדד על ידי היגיעה בתורה', אל תאמין שיש לו תורת חסד. (מילי דאבות, ד, א)
תפריט
תפריט
חמישי
ו' אייר התשפ"ו
