22. אהבת איש ואשתו (א)

אַהֲבַת אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ הוּא דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה, שֶׁתְּהֵא בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה עַזָּה. וְיָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל שֶׁחַיָּב אָדָם לֶאֱהֹב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וּלְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ. אָמְנָם יִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת אַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. וְעִקָּר הָאַהֲבָה הִיא אַהֲבַת הַנֶּפֶשׁ, וְעָלָיו מוּטָל לְהַדְרִיכָהּ בְּנֹעַם שִׂיחַ בְּדַרְכֵי הַצְּנִיעוּת, וּלְהַרְחִיקָהּ מִלָּשׁוֹן הָרַע וָכַעַס וְכַדּוֹמֶה, וּלְהַזְהִירָהּ בְּדִקְדוּקֵי הַמִּצְווֹת, וּבִפְרָט בְּכָל הַתְּפִלּוֹת וּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וּשְׁמִירַת שַׁבָּת וְכַדּוֹמֶה. וּמַה טוֹב וּמַה נָעִים לִלְמֹד עִמָּהּ דִּבְרֵי מוּסָר, וּלְהַגִּיד לָהּ אֶת דִּבְרֵי חז"ל בְּכָל הָעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לָהּ, וְגֹדֶל חֻמְרָתָן, כִּי אָז יֶחֱרַד לִבָּהּ וְתִזָּהֵר בָּהֶם יוֹתֵר מִן הָאִישׁ.