כאשר נתבונן נראה, כי רוב העבירות של האדם הן נגררות מחמת היות האדם להוט אחר הכסף, כגון, גזל, גנבה, אונאה, עושק, שבועת שוא, שבועת שקר, שקרים, עוול במידות ומשקולות, השגת גבול, מחלוקת, קנאה, שנאה, תחרות, מאכלות אסורות, חלול שבת ויום טוב. ורוב העבירות שאדם עושה הוא על בצע כסף, ועוון חלול ה' על גביהן. וכן מי שממונו חביב עליו מבטל רוב מצוות ותפילות וברכות, ותלמוד תורה כנגד כולם. ואפילו כשמקיים אותם – הן פסולות מחמת המהירות, וליבו בל עמו, כי לבצע כסף הוא פונה בכל פניות שהוא פונה, ומעלים עין מן הצדקה, וכהנה רעות רבות, באופן שמתקיים בו הפסוק 'יש עושר שמור לבעליו לרעתו', שעל ידו יורש גיהנם ויורד לבאר שחת:
ובאמת אמרו חז"ל 'אדם ניכר בכיסו', ובפרט בדור הזה הוא דור של ממון, שאדם להוט אחר הממון יותר מכל העבירות ומכל התענוגים, וממונו של אדם חביב עליו, יש יותר מגופו ויש גם כן יותר מנפשו. אבל זאת תורת האדם בעולם הזה, שיהא גיבור הכובש את יצרו, ויפקח עיניו ויבין האמת לאמתו, כי מוטב לו לאדם שימות ברעב, ואל יהי רשע לפני המקום ואל יכעיס את בוראו, חס ושלום:
