א. הקורא קריאת שמע ללא ברכותיה [כגון שקרא קודם התפילה, כדי לא לאחר זמן קריאת שמע], יצא ידי חובת קריאת שמע, ויכול אחר כך לומר את הברכות בפני עצמן, ללא קריאת שמע. (שו"ע סי' ס)
ב. אמנם טוב שיחזור ויקרא קריאת שמע עם הברכות, כדי שיעמוד לתפילת שמונה עשרה מתוך דברי תורה, וקריאת שמע זו – שאינו חייב בה – נחשבת כלימוד תורה. (שו"ע ומשנ"ב שם)