כיליות [-קמצנות] היא מדה רעה מאד, כי תרע עינו באחיו האביון, ומעלים עיניו מן הצדקה, שהוא כעובד עבודה זרה, ועינו רעה בשלו, ומרבה מחלוקת בתוך ביתו על דקדוקי עניות, ומרבה באיסורים ועבירות שבין אדם לחברו, וכהנה רעות רבות. כלל הדברים, שהקמצן רע לשמים ורע לבריות. והאיש הירא יתמיד ללמוד ספרי מוסר, ובתחבולות יעשה מלחמה, ויבטח בה' ויעשה טוב, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים:
אמנם יש פעמים שהכיליות נצרכת, שלא לפזר ולאבד ולהוציא הוצאות מרובות במקום שאינו צריך, שהרי התורה חסה על ממונם של ישראל, ואפלו שוה פרוטה יהא חשוב בעיניו הרבה שלא להניחו לאיבוד, שכן מצינו ביעקב אבינו עליו השלום, שסיכן עצמו על פכים קטנים, לפי שהצדיקים חביב עליהם ממונם, לפי שאין פושטין ידיהם בגזל. ואף עשירי עם, שמרבים עשות טוב, לא הותר להם מפני זה לפזר ולאבד ולעבור על בל תשחית, שהרי עדיין לא העשירו את כל העניים, ועתידים ליתן דין וחשבון במה הוציאו את ממונם אשר הופקד בידם.