ו. הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין, (עוגה) דהיינו שאוכל למעלה מ – 216 גרם, חייב ליטול ידיו כדין נטילת ידים לפת. ויש אומרים שאף מברך על נטילה זו, ויש חולקים. ולכתחלה אין לברך, והמברך יש לו על מה שיסמוך.
ז. האוכל פת כדי להעביר את מתיקות הדבש שאכל, או להעביר החריפות ממה שאכל, יש אומרים שאפילו אם אוכל יותר מכזית, אין צריך ליטול ידיו, כדין עיקר וטפל. ויש חולקים, ונכון שיטול בלי ברכה.
ח. שיעור נטילת ידים לסעודה הוא רביעית מים. ומכל מקום טוב להוסיף וליטול בשפע, דאמר רב חסדא, אנא משאי (נוטל) ידי מלא חפני, ויהבו לי מן שמיא טיבותא מלא חפני.
