יז. הנוטל ידיו לפירות שאין עליהם רטיבות, הרי זה מגסי הרוח, שמראה בעצמו שהוא מדקדק במצות במה שאינו צריך. ואף אם לא יברך על נטילה זו, אין ליטול הידים לפירות. אבל אם היו ידיו מלוכלכות בטיט וכדומה, ורוצה לאכול פירות, מותר לו לרחוץ את ידיו, שהרי אינו עושה כן בתורת חיוב.
יח. יש אומרים שאם נטל ידיו למים אחרונים, ונמלך לאכול דבר שטיבולו במשקה, [על סמך נטילת ידים לסעודה], צריך ליטול ידיו שוב. וכל שכן אם כבר בירך ברכת המזון, והביאו לו תיכף אחר ברכת המזון דבר שטיבולו במשקה, שצריך לחזור וליטול ידיו. ויש חולקים. והמיקל בזה בעת הצורך, יש לו על מה שיסמוך.
