יא. מים המתהווים על ידי קרח שנימס, כשרים לנטילת ידים. וכן מים של מקרר קרח, כשרים לנטילת ידים ואינם חשובים כמים שנעשה בהם מלאכת קירור, שהרי פנים חדשות באו לכאן.
יב. מים שהיה יודע את משקלם ושקל כנגדם בשר, אף על פי שלא נעשה מלאכה בגופן, פסולים לנטילת ידים.
יג. נתן מים לתוך כלי כדי לבדוק אם הכלי נקוב או לא, לכתחלה אין ליטול הידים ממים אלה, מחשש שהם נחשבים כמים שנעשה בהם מלאכה, ומכל מקום בשעת הדחק נוטל מהם בלי ברכה. אולם בהליכות עולם ח"א (עמ' שלח ס"א) פסק דכשרים לנט"י, ומשמע דאף יכול לברך.
