יש עוד מצות יראה המוטלת עלינו, והיא 'מורא מקדש', ועכשיו אנו מקיימים מצוה זו בבית הכנסת, אשר הוא לנו למקדש מעט. וכבר ידוע שהחמירו מאד בזוהר הקדוש באיסור הדיבור בבית הכנסת, עד שאמרו שמי שמדבר בבית הכנסת אין לו חלק באלוקי ישראל. ואליכם אקרא, חוסו על כבוד קוננו ועל נפשכם, ותנו לב לשמוע דברי חכמים המזהירים על איסור חמור זה, ולהיות סור מרע ועושה טוב בכל לבבכם, ותתענג בדשן נפשכם. ואם הדבר קשה עליכם, הוו מחשבים הפסד עברה, ולפי הצער והקושי, כן גודל השכר.
ומכלל מורא בית הכנסת, שלא לדבר שם בקולי קולות כברחובות קריה, ואף אם רואה שם איש עובר עבירה ורוצה להפרישו מאיסור זה, לא יתן קולו בקול עז, קול גדול, רק יצייר בעצמו כעומד לפני המלך בהיכל המלך, וחרדה ילבש, וכדי בזיון וקצף למרים קול בבית הכנסת, ועל הכל יביא אלקים במשפט, ודברי חכמים בנחת נשמעים.
