לָשׁוֹן 'זְרִיזוּת' נֶאֱמֶרֶת עַל קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁיַחְשׁוֹשׁ הָאָדָם הַרְבֵּה עַל הַמִּצְוָה, שֶׁמָּא לֹא יְהֵא בְּיָדוֹ לְקַיְּמָהּ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ זְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְווֹת, כִּי לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, וּמֵרֶגַע לְרֶגַע כַּמָּה מְנִיעוֹת וְכַמָּה עִכּוּבִים וְכַמָּה פִּתּוּיֵי הַיֵּצֶר הָרַע יְכוֹלִים לְהִזְדַּמֵּן, וּמִי שֶׁמְּחַבֵּב אֶת הַמִּצְוָה, כַּאֲשֶׁר רָאוּי לְחַבְּבָהּ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכֶסֶף וּמִכֹּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, לִבּוֹ בּוֹעֵר כָּאֵשׁ וְלֹא יִשְׁקֹט עַד עֲשׂוֹתוֹ אוֹתָהּ, וְחוֹשֵׁשׁ עַל אֶחָד מִנִּי אֶלֶף פֶּן תֶּאֱרַע לוֹ אֵיזוֹ מְנִיעָה, וְלָכֵן לִמְּדָה תּוֹרָה שֶׁמִּצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ – אַל תַּחְמִיצֶנָּה.
וּבִכְלָל מִדַּת הַזְּרִיזוּת, שֶׁאִם הוֹלֵךְ לַדֶּרֶךְ – יָכִין לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהֶן בַּדֶּרֶךְ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיִּקַּח עִמּוֹ טַלִּית וּתְפִילִין. וַאֲפִילוּ אִם הוֹלֵךְ לְטַיֵּל, אִם יֵשׁ חֲשַׁשׁ – אֲפִילוּ רָחוֹק – שֶׁלֹּא יוּכַל לָשׁוּב בַּזְּמַן, יוֹלִיכֵם עִמּוֹ, וּלְעוֹלָם יִהְיוּ מְזֻמָּנִים אֶצְלוֹ.
וְכֵן בִּכְלָל הַזְּרִיזוּת – לֵילֵךְ בִּזְרִיזוּת כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה.
