ג. לכתחלה אין ראוי לאכול עוגה בתוך הסעודה, מאחר ויש ספק ברוב העוגות אם ברכתם בורא מיני מזונות או המוציא לחם מן הארץ. ורק מחמת הספק נהגו לברך [שלא בשעת הסעודה] מזונות. ולכן האוכל עוגה בתוך הסעודה אינו מברך עליה. וטוב שיכוין בברכת המוציא לפטור גם את העוגה. ואף בעוגה שיש בתוכה אגוזים ודבש וכיו"ב, והעיסה נילושה עם סוכר, וגם היא יבשה שכוססין אותה, שבעוגה כזו לכל הדיעות יש לברך בורא מיני מזונות, גם בזה לכתחלה יש להניחה לאחר ברכת המזון. ומכל מקום אם אוכל עוגה כזו (שברכתה מזונות לכל הדיעות) בסוף הסעודה לשם קינוח הסעודה, [לאחר שכבר שבע מאכילתו], המברך עליה מזונות, יש לו על מה שיסמוך. [ובפרט ברחת – חלקום העשוי מקמח חטה וסוכר, שברכתו מזונות, וכיום אין עושים את הרחת – חלקום מקמח, וברכתו שהכל]. אבל בתוך הסעודה, אינו מברך עליו.
תפריט
תפריט
שישי
כ"ח אייר התשפ"ו
