2408. דיני הפסק בסעודה, א

א. היושב בסעודה, לכתחלה יזהר שלא לעקור מסעודתו, עד שיברך ברכת המזון, אפילו אם הניח מקצת חברים על השלחן. [ראה סעיף ב]. ואפילו הולך לאכול במקום אחר, לכתחלה אין לו לעקור ממקום שהתחיל לאכול שם. ואפילו אם בשעה שבירך המוציא היה בדעתו להמשיך אכילתו גם במקום אחר, לכתחלה אין להתיר לעקור ממקומו. [מלבד בהולכי דרכים]. ואם יש הכרח לעקור ממקומו, ורוצה לברך ברכת המזון, ואחר שיעקור ממקומו יחזור לסעוד בברכה, רשאי לעשות כן, ולא חשיב כגורם לברכה שאינה צריכה. [מאחר ואסור לו לצאת ממקומו, שמא ישכח מלברך]. אמנם מותר לעקור ממקומו ולילך למטבח כדי להביא עוד מנה לאכול, וכדומה. וכן הנוהגים להקל לעקור ממקום הסעודה בין הקידוש לסעודה להביא איזה דבר מהמטבח, וכדומה, יש להם על מה שיסמוכו. ולכן היושב בסוכה ופוסק באמצע סעודתו להביא איזה דבר מהבית, אין זה חשיב הפסק.