יב. פועלים העובדים בחוץ, וצריכים לשתות מידי פעם מים וכדומה, מאחר ואינם נמצאים כל הזמן במקום אחד, נכון שיברכו ברכת נפשות אחר שתיית המים, וכששותים לאחר מכן, יברכו שהכל על כל שתיה ושתיה, [אלא אם כן שותים כמה כוסות בזה אחר זה].
יג. האוכל פירות ושהה כדי שיעור עיכול (שהוא שבעים ושתים דקות) ולא עקר ממקומו, ורוצה להמשיך לאכול מאותם פירות, אינו צריך לברך עליהם שוב ברכת הנהנין. אולם השותה מים או שאר משקאות קלים, ובדעתו היה לשתות קפה, ובירך נפשות אחר המים, צריך לחזור ולברך על הקפה, הואיל ובירך בורא נפשות רבות על המים בכוונה תחלה, חשיב סילוק והיסח הדעת. [ואינו דומה למי שבירך ברכה אחרונה מחשש שיעבור זמן עיכול, מאחר וכאן בירך בכוונה תחלה וסילק דעתו].
