א. גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים, צריך להזהר שלא לאכול ולא לשתות עד שיברך ברכת המזון. ואם אמר הב לן ונבריך, הוי היסח הדעת ואסור לו לשתות אלא אם כן יברך עליו תחלה. אבל לאכילה אין צריך לברך, דספק ברכות להקל. ונכון שיהרהר הברכה בלבו. ומי שסומך על שלחן אחרים, אפילו אמר הב לן ונבריך, לא הוי היסח דעת, עד שיאמר בעל הבית.
ב. גמר בלבו שלא לאכול, ורוצה לאכול אחר כך פירות שלא אכל בסעודה, אף שמברך עליהם בתחלה, עם כל זה נכון שלא יאכל מהם כשיעור המתחייב בברכה אחרונה. ואם אכל מהם כשיעור, אין צריך לברך ברכה אחרונה. ויותר טוב להניח הפירות לאחר ברכת המזון.
