ג. המברך ברכת המזון או ברכה מעין שלש, ושמע קדיש או קדושה וברכו, אין לו להפסיק ולענות באמצע, שדינם כדין העומד בתפלת "שמונה עשרה". וגם בברכה רביעית שהיא ברכת "הטוב והמטיב" אין לפסוק ולענות לקדיש ולקדושה. שכיון שעשאוה כשל תורה לאומרה מיושב, דינה כן גם לגבי הפסק לעניית קדיש וקדושה. /הערה/: אולם בהליכ"ע ח"ב (עמ' נח) כתב להדיא שחזר בו, ובברכה רביעית עונה אמן וקדושה כמו בק"ש וברכותיה. וע"ש לגבי ברכה מעין שלש. /ע"כ/. אבל המברך שאר ברכות דרבנן הארוכות, כגון ברכת "אשר יצר", ו"בורא נפשות", ו"אלהי נשמה", ושמע קדיש או קדושה, עונה עמהם, שדינם כדין ברכות קריאת שמע, ובלבד שיתחיל בברכה, דהיינו שאחר שאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, המשיך קצת מהברכה, וכבר חלה הזכרת ה' על הברכה. אבל אם התחיל בברכה ואמר ברוך אתה ה', ושמע קדיש או קדושה קודם שיתחיל בברכה עצמה, אין לענות לקדיש ולקדושה. והוא הדין בזה בכל ברכות הנהנין וברכת המצוות. ובברכות קצרות אין להפסיק בהם כלל לדברים שבקדושה.
תפריט
תפריט
חמישי
כ"ז אייר התשפ"ו
