גַּם הַנֵּעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, יִתֵּן אֶל לִבּוֹ כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם, שֶׁיִּתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לִהְיוֹת עֵר בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, שֶׁאִם לֹא יוּכַל לַעֲמוֹד – יוֹתֵר טוֹב שֶׁיָּנוּחַ מְעַט בַּלַּיְלָה, אוֹ אֲפִילוּ יִישָׁן כָּל הַלַּיְלָה, וְלֹא שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה כְּשֶׁהוּא מְנַמְנֵם.
וְיֹאחַז צַדִּיק אֹרְחוֹת צַדִּיקִים, לִטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה בְּאַשְׁמוֹרֶת הַבֹּקֶר, כִּי סוֹדָה רָם וְנִשָּׂא, וְקוֹנֶה הֶאָרָה וּקְדֻשָּׁה וְטָהֲרָה לְנַפְשׁוֹ.
וְאַחַר הַתְּפִלָּה יֹאכַל מַשְׁמַנִּים וְיִשְׁתֶּה מַמְתַּקִּים כְּפִי כֹּחוֹ לִכְבוֹד הַיּוֹם, כִּי קָדוֹשׁ הוּא, וְאַחַר שֶׁיָּנוּחַ מְעַט יַחְזֹר לְלִמּוּדוֹ, כִּי חֲבִיבָה תּוֹרָה תָּמִיד, וּבִפְרָט בִּשְׁעָתָהּ, בְּיוֹם נְתִינָתָהּ. וּמַה טוֹב, דָּבָר בְּעִתּוֹ, לִשְׁפּוֹךְ נַפְשׁוֹ בַּיָּמִים הָאֵלֶּה וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁיִּזְכֶּה הוּא וּבָנָיו לְכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת.
