שני
כ"ב שבט התשפ"ו
שני
כ"ב שבט התשפ"ו

חיפוש בארכיון

246. זוהר (א)

לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא דָּבָר נִשְׂגָּב מְאֹד לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ, וַאֲפִילוּ אִם אֵינוֹ מֵבִין מַה שֶּׁאוֹמֵר, וְשׁוֹגֶה בּוֹ שְׁגִיאוֹת הַרְבֵּה, הֲרֵי הוּא חָשׁוּב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה", וּפֵרְשׁוּ חז"ל כְּאִילּוּ נֶאֱמַר 'וְדִלּוּגוֹ עָלַי אַהֲבָה'. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְתִינוֹק קָטָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, וְאוֹמֵר חֲצָאֵי מִלִּים בְּשָׂפָה עִלֶּגֶת, וְאָבִיו וְאִמּוֹ יִצְחֲקוּ לוֹ וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹלוֹ, כָּךְ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק וְיִשְׂמַח כְּשֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יֵשׁ לוֹ חִבָּה לַתּוֹרָה וְרוֹצֶה לִלְמֹד, אַךְ אֵין דַּעְתּוֹ מַשֶּׂגֶת, אוֹ אֵין לוֹ מִי שֶׁיְּלַמְּדֵנוּ וְלוֹמֵד כַּמָּה שֶׁיּוֹדֵעַ, בְּוַדַּאי עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וּבָא בִּשְׂכָרוֹ.

הִנֵּה כִּי כֵן, אֵין מָקוֹם פְּטוּר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד, אֵין טַעֲנָה זוֹ פּוֹטֶרֶת אוֹתוֹ בְּיוֹם הַדִּין, כִּי יָכוֹל הוּא לִלְמֹד כַּמָּה שֶׁיּוֹדֵעַ. וְאַף שֶׁבְּלִּמּוּד הַמִּשְׁנָיוֹת והתנ"ך יֵשׁ דֵּעוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִין לְפָחוֹת מַהוּ הָעִנְיָן שֶׁלּוֹמֵד, אֲבָל בְּלִמּוּד תְּהִלִּים וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲפִילוּ אִם אֵינוֹ מֵבִין כְּלָל – הֲרֵי הוּא חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לִפְנֵי ה'. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ סֵפֶר, וּמֵבִין דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הַפְּשׁוּטִים, יִמְצָא בּוֹ טוּב טָעַם וּדְבָרִים מְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וּמוּסָרֵי הַשְׂכֵּל שֶׁמּוֹשְׁכִים לֵב הָאָדָם לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

https://2halachot.org/halacha/282-מתיקות