במידת המהירות יש אמנם צד שאינו טוב, אך יש צד שהמהירות בו היא טובה מאד, והוא, שלאחר שהסכים בדעתו שיש לו לעשות דבר טוב מסוים, בין ברוחניות ובין בגשמיות, יזדרז לעשותו מיד, ומצוה הבאה לידו אל יחמיצנה, כי לא ידע מה ילד יום, וכמה מניעות וטרדות והסתות היצר הרע יכולים להזדמן מעת לעת ומרגע לרגע. וכשם שרצון האדם הוא שימהרו לעשות צוויו, כך יזדרז ויקיים מצוות הא-ל יתברך שמו:
אמנם, תחילה צריך להיות מתון ולחשוב מחשבות, בדברי חולין – יחשוב האם נכון הדבר לעשות או לא. ובדבר מצוה – צריך להיות מתון ולחשוב אם ראוי לעשותה, שלא תהא מצוה הבאה בעברה. וכשיסכים לעשותה – יחשוב באיזה אופן ראוי לעשותה בשלמות.
