כעץ החיים הנטוע בלב ימים, אשר אם יחזיק בו האדם יעלה מן המים הזידונים וחי, ואם יניח ידו מלהחזיק בו ח"ו – ישטפוהו המים הזדונים ואבדוהו לנצח ח"ו, הימצא בעולם מי שיניח ידו מלהחזיק בו. כן אנחנו בני ישראל, אין אנו נקראים חיים אלא בהחזיקנו בעץ החיים.
אם הלומדים, המקבלים עליהם עול תורה באמת, כשור לעול וכחמור למשא, אם המחזיקים ותומכים מזה ומזה עמוד התורה שנתרופף, אשר עליהם נאמר "ברוך אשר יקים את דברי התורה", "ותומכיה מאושר". אשרי חלקם בחיים הנצחיים, וברוכים הם לה' בבואם ובצאתם, כברכת זבולון בצאתו – המוקדם לברכת יששכר באהלו.
אלו ואלו ידבקו בעץ החיים, ועליהם תבוא ברכת טוב, כי פרי מעלליהם יאכלו בעולם הזה, ויחדיו יצדקו לחזות בנועם ה'. (אגרת הישיבה).
