הלכות מוקצה בשבת / דיני טלטול מוקצה
נ. דבר הראוי לשימוש בשבת, אלא שהוא פחות ערך, ובעיני בעליו העשיר אין לו שום חשיבות ואין דרכו להשתמש בו כלל, כגון שבר כלי שבעליו זרקו מערב שבת לאשפה, אף שהשבר כשלעצמו ראוי עדיין לשימוש, ואדם אחר – שאינו בעל הכלי – היה משתמש בו, אף על פי כן כיון שבעליו השליכו לאשפה הרי הוא מוקצה גמור, ואסור בטלטול גם בדי אחרים שאינם עשירים, אף שבעיניהם יש לדבר זה חשיבות.
נא. ואם בעליו של הדבר אינו עשיר, ובעיניו יש לו חשיבות, אינו מוקצה, ומותר לטלטלו. אך העשיר, שאינו מחשיבו, אסור לו לטלטלו, אלא אם כן הוא מבני ביתו של בעל הכלי.
