ל. מי שחש כאבים באיזה אבר מסויים מחמת נפילה וכדומה, ולא נפל למשכב ולא חלה, אינו מברך הגומל. וכן מי שחש כאב ברגליו והוצרך לשכב איזה ימים כדי שיוכל ללכת בלי כאבים, אינו מברך הגומל, אלא אם כן חלה בשביל זה. ואפילו מי ששבר את ידו, והוצרכו לשים לו גבס או תחבושות, אינו מברך הגומל.
לא. חולה שיש בו סכנה, כגון מי שהיתה לו מכה פנימית, או מי שקיבל התקף לב ל"ע והיה בסכנה, וכדומה, אף שלא עלה למטה, או שירד מהמטה בו ביום, לכשיתרפא צריך לברך הגומל.
