א. צריך לברך על שמיעת רעמים בשם ומלכות "שכוחו וגבורתו מלא עולם". ואין מברכים אלא תוך כדי דיבור [שהוא שיעור זמן אמירת שלום עליך רבי] לראיית הברקים ושמיעת הרעמים. ואם עבר זמן של תוך כדי דיבור לא יברך, אלא ימתין לברק או לרעם אחר. ואין חילוק בזה בין אם לא בירך על הרעמים בתוך כדי דיבור מחמת אונס, או שלא בירך כיון שלא נתברר לו שהם ברקים או רעמים.
ב. העיקר להלכה ולמעשה לברך בשם ומלכות על הברקים: "עושה מעשה בראשית", ועל הרעמים: "שכוחו וגבורתו מלא עולם". ואם שמע רעמים בבין הפרקים של קריאת שמע, יברך. והרואה ברק עדיף להמתין עד שישמע הרעם, ויברך על הרעם שכוחו וגבורתו מלא עולם, ויפטור את הברק. אבל מי שמברך גם על הברק וגם על הרעם, יש לו ע"מ שיסמוך. ואין לברך יותר מפעם אחת ביום. אלא אם כן נתפזרו העננים לגמרי, וזרחה השמש, וחזרו ונתקשרו העבים, שאז יש לחזור ולברך על הרעמים. וכל שעבר הלילה אפילו לא נתפזרו העננים כלל, חוזר ומברך על הרעמים. וכן עיקר.
