א. תפלת מנחה תקנוה כנגד תמיד של בין הערביים, שזמנו חצי שעה אחר חצות היום. [משש שעות ומחצה מהיום, בשעות זמניות]. וכיון שבשאר ימות השנה [לבד מערב פסח] לא היו מקריבים קרבן התמיד אלא מתשע שעות ומחצה, לפיכך לכתחלה ראוי להתפלל מנחה קטנה, שהוא לאחר תשע שעות ומחצה מהיום. ולעולם יהא אדם זהיר וזריז בתפלת המנחה, שלא ישהה אותה, אלא מיד כשיגיע זמנה יתפלל [במנין]. ומכל מקום הרוצה לסעוד ארוחת צהרים לפני תפלת מנחה, ראוי יותר לנהוג להתפלל מנחה גדולה קודם שיאכל. ולפיכך, מנהג הישיבות הקדושות להתפלל בכל יום מנחה גדולה לפני ארוחת צהרים, הוא מנהג שיסודתו בהררי קודש, וכן ראוי לנהוג.
ב. מי שאינו משיג מנין לתפלת "מנחה קטנה" ויש לו מנין רק לתפלת מנחה גדולה, עדיף להתפלל לכתחלה מנחה גדולה, ובצבור, מאשר להתפלל מנחה קטנה ביחיד, וכן ראוי להורות.
