ה. המנהג שנהגו להעניק מתנה מטעם הנהלת בית כנסת לחתן הבר – מצוה בשבת, יש לו על מה לסמוך, והנח להם לישראל. ומכל מקום נכון יותר שגבאי בית הכנסת יזכה לו את המתנה מערב שבת על ידי אחר, באופן שיגביה את המתנה, ויאמר: "אני זוכה לו לפלוני מתנה זו". וקיימא לן זכין לאדם שלא בפניו. ואפילו עדיין לא מלאו לו י"ג שנה ויום אחד, ונמצא שעודנו קטן, אף על פי כן יש לו זכיה. וכזה ראוי לעשות. אולם ברור שבמקום שאין עירוב ברשות הרבים, צריך להימנע בהחלט מלהוציא את המתנה ממקום למקום.
ו. במקום צורך מותר לחלק בשבת הזמנות לסעודת בר – מצוה, וכדומה, שמעיקר הדין מותר לקרוא בהזמנות אלה בשבת, ואין להם דין שטרי הדיוטות או מכתבים, מאחר והם עוסקים בסעודת מצוה. וכל זה בתנאי שאינו מכשילם בטלטול ההזמנה מרשות לרשות. ומיהו נכון יותר להחמיר בזה, ולחלק את ההזמנות בימי החול.
