תורה / קניני תורה
יראה האדם, שכל מעשיו לה' יהיו קבועים, לא יעברו. הן זמנו לתורה, כמועד חצי יום ילמד בבית המדרש, לא ישוב מפני כל, אף אם יהיה לו עסק גדול. ואם כי העוסק תמיד לא יעשה תמיד לשמה, מכל מקום לא יניח עסקו בשביל זה. כי הוא פיתוי היצר, לאמר, לא תעשה לפני כל, והוי הצנע לכת, ועבוד מאהבה, ומפתהו לטוב יותר מיצר טוב. וכוונתו, כי בודאי לא יעשה האדם תמיד, ויתבטל לגמרי. אבל אם ילמד תמיד, יגבר היצר הטוב, עד כי יבוא כמה פעמים ללמוד תורה לשמה, ועם כל זה ירויח גם כן במה שלמד שלא לשמה, וגם הוא מבוא גדול לבוא לשמה, מאם לא ילמד כלל. (רוח חיים, ב, א)
