אָדָם הַלּוֹמֵד תּוֹרָה, כָּל אֲשֶׁר יְחַדֵּשׁ – יִכְתֹּב בַּסֵּפֶר, וְאַל יְהִי בַּז לְחִדּוּשָׁיו, וְכֵן יִכְתֹּב כָּל אֲשֶׁר יִשְׁמַע דָּבָר חָדָשׁ, שֶׁהֲרֵי כָּתְבוּ הַמְּפָרְשִׁים שֶׁעַכְשָׁו שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְאֵין קָרְבָּנוֹת, הַכּוֹתֵב חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה מְכַפֵּר עָלָיו כְּאִילּוּ הִקְרִיב קָרְבָּנוֹת, וְהֵבִיאוּ עַל זֶה אֶת הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים "עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ, אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי".
וְכָתְבוּ גַּם כֵּן שֶׁעָתִיד אָדָם לִתֵּן אֶת הַדִּין עַל שֶׁגִּלּוּ לוֹ מֵהַשָּׁמַיִם חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְלֹא כְּתָבָם, שֶׁלֹּא גִּילוּ לוֹ אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיִּכְתְּבֵם וְיֶהֱנוּ מֵהֶם בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים, וְאַף הַכּוֹתֵב יֶהֱנֶה מִכָּךְ לְאַחַר מוֹתוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִלְמְדוּ אֲחֵרִים אֶת דְּבָרָיו – יִהְיוּ שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר.
וּמִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁיִּכְתֹּב הָאָדָם אֶת כָּל חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׁמַע מִיַּלְדוּתוֹ, וְהָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת סֵפֶר טוֹב מִדְּבָרִים מְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֶחְמָדִים מִזָּהָב, וְאַף שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁכְּבָר הֵמָּה בַּכְּתוּבִים, אֲבָל יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְתְּבוּ, וְעַל כֵּן הָיָה טוֹב מְאֹד לְלַקֵּט בְּיַחַד כָּל אֲשֶׁר יִשְׁמַע, דְּבָרִים מְתוּקִים וַחֲרִיפִים, וְחֶסֶד הָיָה עוֹשֶׂה עִם אוֹתָן שֶׁאֵין בְּיָדָם אוֹתָם סְפָרִים, וְיִלְמְדוּ הַדָּבָר מִתּוֹךְ סִפְרוֹ.
