ג. צריך להקדים לקום בבוקר כדי שיספיק להכין את עצמו להתפלל בצבור ובנקיות, שלא יפסיד זמן תפלה. ויש מנהג בכמה קהלות ישראל, שהיה השמש הולך בבוקר ודופק בדלת או בחלון לעורר הישנים לתפלה ועבודת ה', ובשבת היה מכריז בקול או מקיש באגרופו, כי אסור לטלטל פטיש בשבת.
ד. אל יחשוב האדם על השינה שכל מה שתהיה בריבוי, יש בה תועלת לגוף, שהרי הסכימו הרופאים המובהקים שלא ישן אדם פחות משש שעות, ולא יותר משמונה שעות. ויותר מזה מזיק לבריאות. ואמרו בגמרא (סנהדרין עא ב): שינה לצדיקים רע להם ורע לעולם. שהתורה שהן עוסקים בה מגינה על הדור, וכשהן מתבטלין פורענות באה לעולם. ועוד אמרו בגמרא (מנחות קי א): תלמידי חכמים העוסקים בתורה בלילה, מעלה עליהן הכתוב כאילו עוסקים בעבודת הקרבנות. ועוד אמרו בירושלמי (פרק ה' דברכות לז ב), היגע בתלמודו בצינעא [בלילה], לא במהרה הוא שוכח. והרמב"ם (פ"ג מהלכות תלמוד תורה הלכה ג') כתב: אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה. לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, יזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחד מהם בשינה ואכילה ושיחה, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה.
