לה. פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא ביום, שאין הקרבנות קרבים אלא ביום. והיינו משהגיע עמוד השחר שהוא שבעים ושתים דקות זמניות קודם הנץ.
לו. פועלים משכימי קום יכולים לסמוך על סברת האומרים שזמן עמוד השחר הוא כתשעים דקות קודם הנץ, כדי להתחיל לומר אז פרשת הקרבנות. ואם עבר וקרא פרשת הקרבנות בלילה, לא יצא ידי חובת הקריאה.
לז. מותר לומר בתפלת שחרית אביי הוה מסדר סדר המערכה, בלא הפסק בין תיבת אביי להוה, אף על פי שנראה כאומר שם הוי"ה. ומכל מקום טוב יותר שיפסיק מעט בין תיבת אביי לתיבת הוה.
