א. חיוב ברכת התורה הוא בכל סוגי הלימוד, בין תורה שבכתב, בין תורה שבעל פה – מדרשים, משנה או גמרא. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז)
ב. הכותב דברי תורה, הגם שאינו אומר בפיו כלום, צריך לברך ברכת התורה [אך ראוי שגם יאמר בפיו כמה מילים, כיון שיש הסוברים שאין מברכים על כתיבה לבדה]. אמנם אם הוא סופר המעתיק דברי תורה בלי להבינם כלל, אינו צריך לברך לפני כתיבה כזו. (משנ"ב שם)
