א. המברך ברכות התורה, ולמד מעט, אף שאחר כך הפסיק ללמוד ופנה לעסקיו, אם חוזר ללמוד אינו צריך לחזור ולברך, ואין זה נחשב שהיה היסח דעת בין הברכה ללימוד, כיון שדעתו היא שאם יהיה לו פנאי ילמד, אף בזמן שאינו רגיל ללמוד. (שו"ע ומשנ"ב סי' מז)
ב. הישן שנת ארעי, אין זה נחשב הפסק, ואם חוזר ללמוד אינו צריך לחזור ולברך ברכות התורה. ואם ישן שינת קבע, יש אומרים שלא יחזור ויברך, ויש אומרים שאם רוצה להחמיר ולברך, רשאי. (שם)
