א. אף שבדרך כלל אין לאדם לענות 'אמן' אחרי ברכת עצמו, מכל מקום כשבירך שתי ברכות או יותר, שסיומן הוא סוף ענין [כדוגמאות שיובאו להלן], לדעת השו"ע עונה 'אמן' אחר ברכת עצמו, וכן מנהג הספרדים. ולדעת הרמ"א גם בזה לא יענה אמן, וכן מנהג האשכנזים [מלבד ברכת 'בונה ירושלים' שבברכת המזון, שאף לדעת הרמ"א עונה אחריה אמן]. (שו"ע ומשנ"ב סי' נא)
ב. דוגמאות לברכות אלו: אחר ברכת ישתבח [שהיא וברכת 'ברוך שאמר' נחשבות כאותו ענין], וכן אחר ברכת 'שומר עמו ישראל לעד', בסוף ברכות קריאת שמע של ערבית, ואחר ברכת 'יהללוך' שבסוף ההלל, בכל אלו לדעת השו"ע אומר האדם 'אמן' אחר ברכת עצמו. (שם)
