אמנם מה יעשה מי שנולד ומידותיו רעות ודעותיו כעורות, ותועה מדרך השכל ואומר לרע טוב ולטוב רע ודרכו ישר בעיניו, יעשה זאת איפוא, אולי ינצל: ישפוך נפשו לפני ה' יום יום, ערב ובקר וצהרים בתוך תפלת שמונה עשרה, שיתקנוהו בעצה טובה להיות שלם במידות ובדעות, ובכל מיני שלימות, ויעשה הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, וגם יתמיד ללמוד בספרים המלמדים לאדם, ויתאבק בעפר החכמים וילמד ממעשיהם, ואל יסור מדבריהם, אפילו אם נראה לו שאומרים על שמאל שהוא ימין, יבטל דעתו ורצונו מפני רצון אחרים, ויתחזק ביד חזקה ובזרוע נטויה ברוב עוז ותעצומות לעשות נגד טבעו או נגד דעתו זמן וזמנים, עד שההרגל יעשה לו טבע, ויפקח ה' את עיניו, ויראה בעיניו, ולבבו יבין איזו היא דרך ישרה, ושב ורפא לו, ולפום צערא אגרא. ומקובל בידינו שהבא ליטהר מסייעים אותו מן השמים.
אבל צריך האדם לידע שאף אם נולד עם מידות רעות, לא יוכל להיפטר מדין שמים בטענה שכך היתה מדתו וכך השיגה דעתו, ולא יכול היה להתאפק ולעבור על דעתו ומידותיו, אין הדבר כן, ואין זו הדרך מוציאתו מידי עבירה, כי כל אשר יחפוץ האיש יעשה, וכל יכול על ידי עמל ויגיעה. וכבר אמרו חז"ל 'יגעת ולא מצאת, אל תאמין', ואדם לעמל יולד. אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו.
