ידוע כמה שנואה המחלקת, כמפורש בדברי חז"ל הקדושים, ולפי חומר שבה, כמה וכמה צריך האדם להתחזק ברוב עוז ותעצומות להתרחק ולברוח ממנה כבורח מן המוות.
והנה, מי שלא בא לידו לעשות מחלוקת – אל יתהלל, כי אם בזאת יתהלל המתהלל, כאשר תהיה לו סיבה גדולה לעשות מחלוקת, כגון שחוטאים כנגדו בגופו או בממונו או בכבודו, ואף על פי כן הוא מן הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, אשר עליהם הכתוב אומר 'ואהביו כצאת השמש בגבורתו'.
וידוע מה שפרשו חז"ל על הפסוק 'תולה ארץ על בלימה', שאין העולם מתקיים אלא על מי שבולם פיו בשעת מריבה.
