מלמדי תינוקות הנוהגים באמונה, מה טוב חלקם, שעליהם נאמר בפסוק 'והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע', אבל דבר זה צריך יגיעה רבה ושקידה מן הבוקר עד הערב, שלא יתרשלו במלאכתם.
ויפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, ודרך חיים תוכחות מוסר, ולכן ראוי ללמד את התלמידים כל הלכות דרך ארץ, וכל דינים הנוהגים, וטעמי המצוות, וללמדם שיהיו רגילים ובקיאים להתפלל לפני התיבה, ולברך ברכת חתנים וברכת אבלים וברכת בעל הבית וכדומה. ויהיו עולים בסדר הלימוד בהדרגה, שהעולה בלי הדרגה נפול יפול והיא לא תצלח. ולא יטו המלמדים אוזן אל האבות הרוצים שבניהם יעלו תכף מעלה מעלה וילמדו גמרא, כי הבנין בלתי יסוד – ישאהו רוח.
ועיני המלמד תהיינה פקוחות עליהם להרחיקם מכל חטא ומכל מדות רעות, ושיהיו שלמים בכל מיני שלמות ורגילים במדות טובות וישרות, ובפרט שיהיו ביישנים ויזהרו בכבוד כל אדם. וינהגם במידות החכם וירחיקם ממידות הגולם. וישפוך נפשו לפני ה' שיעזרהו באפן שיהיה נצר מטעיו מעשה ידיו להתפאר, ובזה יצא ידי חובתו ידי שמים וידי בריות, ויאמרו אשרי שזה גידל, גידולי הקדש. וצריך המלמד שישווה מידותיו ולא יהדר פני גדול, ויזהר בבני עניים שמהם תצא תורה.
ולא יחושו האנשים על ההוצאה שצריכים להוציא עבור המלמדים, כי גדולה מצוה זו של לימוד תינוקות של בית רבן יותר מבנין בית המקדש, וראויה היא שתגן להציל מכל צרה וצוקה, ולהניח ברכה:
