א. אדם שמסתפק אם התפלל או לא, חוזר ומתפלל, ויעשה תנאי בתחילת תפילתו, שאם כבר התפלל – תהא תפילה זו תפילת נדבה. ובאופן זה – גם אם נזכר באמצע התפילה שכבר התפלל, מסיים תפילתו. (שו"ע ומשנ"ב סי' קד)
ב. אדם שהיה סבור שלא התפלל, והתחיל להתפלל מתוך מחשבה שזו תפילת חובה, ובאמצע תפילתו נזכר שכבר התפלל, מפסיק מיד, ואפילו באמצע ברכה. (שם)
