30. אהבת לומדי התורה ויראי ה' (א)

אַהֲבַת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וְיִרְאֵי ה' גַּם הִיא נִמְשֶׁכֶת מֵאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹהֵב נֶאֱמָן – הֲרֵי הוּא אוֹהֵב גַּם אֶת בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ. וְעוֹד, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַהֲבָה עַזָּה עִם אוֹהֲבוֹ, וּמְבַקֵּשׁ טוֹבָתוֹ בְּכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל לְבָבוֹ, הֲרֵי הוּא אוֹהֵב כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה טוֹבָה וְנַחַת רוּחַ לְאוֹהֲבוֹ. וְלָכֵן עַל הָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וְיִרְאֵי ה', הָעוֹשִׂים נַחַת רוּחַ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעוֹד, שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב כָּל אָדָם לֶאֱהֹב אִישׁ חֲמוּדוֹת הַשָּׁלֵם בְּמִדּוֹת וּבְדֵעוֹת, אַף אִם הָאָדָם עַצְמוֹ לֹא הִגִּיעַ עֲדַיִן לַשְּׁלֵמוּת הַזּוֹ. הִנֵּה מִכָּל אֵלּוּ הַטְּעָמִים רָאוּי לְעוֹרֵר אֶת הָאַהֲבָה לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּלְיִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, שֶׁיִּהְיוּ חֲבִיבִים עַל הָאָדָם כְּבָבַת עֵינוֹ. וְהִנֵּה שְׂכָרוֹ שֶׁל הָאָדָם אִתּוֹ עַל אַהֲבָה זוֹ, כְּמַאֲמָר חז"ל שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹהֵב תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – זוֹכֶה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.