א. אדם ששכח והכניס משקה לפיו ללא ברכה, והרי אינו יכול לפולטו בלא שימאס, ואף לא לסלקו לצד פיו ולברך, מותר לו לבולען ללא ברכה, ומברך אחריהן רק ברכה אחרונה. ואם זהו משקה מועט ויכול לברך על ידי הדחק כשהמשקה בפיו – יעשה כן. (שו"ע ומשנ"ב סי' קעב)
ב. אמנם דין זה הוא במי שאין לו משקה נוסף והוא דחוק להשתמש במשקה זה, אך אם יש לו עוד משקה, מוטב שיפלוט מפיו את מה שהכניס, ויברך וישתה משקה אחר, כדי שלא יהנה מהעולם הזה בלא ברכה. (שם)
